רשות המסים משנה את ההגדרות לפיהן נקבעת חבות המס של חברות האינטרנט דוגמת גוגל ופייסבוק, במטרה לגבות מהן מס המשקף את פעילותן בפועל בישראל.

השינוי יתבטא במיסוי רווחיהן המופקים בישראל ללא קשר למקום הימצאות השרת שלהן. כיום החברות משלמות מס בעיקר במדינה בה ממוקם השרת שלהן. פרסמה רשות המסים להערות הציבור טיוטת חוזר, המסבירה באילו מצבים ניתן יהיה לראות את הכנסותיו של תאגיד זר (תאגיד שאינו תושב ישראל) ממתן שירותים באמצעות האינטרנט לתושבי ישראל – כחייבות במס בישראל.

בעוד שנכון להיום, השיטה של גוגל עובדת כך: מפרסם ישראלי חותם על עסקת פרסום עם נציג מכירות של גוגל בישראל, התקציב מועבר לחברה האירית של גוגל (Google LLC)‬, והיא זו שמוציאה לאותו מפרסם חשבוניות מס.

במהלך זה צפויה רשות המסים להקדים את ארגון המדינות המפותחות (ה-oecd), שצפוי לפרסם טיוטת כללים באוגוסט 2015 והוראות סופיות בסוף השנה. שינוי מדיניות המיסוי ייעשה תוך פרשנות לחוק, לכן אינו מחייב שינוי חקיקה. השינוי מתבצע במקביל לדו שיח עם חברות אינטרנט, אולם יוצג לקבלת הערות מהציבור, ואלה יוטמעו בו, במידת הצורך. שינוי המדיניות ייכנס לתוקף במהלך 2015.

לפי המצב החוקי הקיים, הכנסות תאגיד זר ממתן שירותים לתושבי ישראל חייבות במס הכנסה אם הן הופקו בישראל. אם התאגיד הזר הינו תושב מדינה עימה יש למדינת ישראל הסכם למניעת כפל מס (אמנת מס), יחויב התאגיד הזר במס בישראל, רק אם פעילותו הגיעה לכדי "מוסד קבע". מוסד קבע מוגדר באמנות המס כמקום עסקים קבוע העומד לרשות המיזם, או כאשר פעילות המיזם בישראל מתבצעת באמצעות סוכן שהוא בעל הסמכות לכרות חוזים בשם המיזם.

לאור השינויים שחלו בכלכלה ה"מסורתית" והמעבר לכלכלה "דיגיטלית", מבהיר החוזר של רשות המסים כי מוסד קבע יכול להתקיים בישראל, כאשר הפעילות הכלכלית של התאגיד הזר היא בעיקרה באמצעות האינטרנט, ומתקיימים תנאים נוספים כגון: אתר החברה הזרה מקשר בין לקוח ישראלי לספק ישראלי ומותאם לשימוש לקוחות ישראלים; נציגי התאגיד הזר מעורבים באיתור לקוחות ישראלים או באיסוף מידע; התאגיד הזר מעניק לסוכנו בישראל סמכות להתקשר בעסקה שתחייב את התאגיד הזר; ועוד.

מבחינת החיוב במס ערך מוסף (מע"מ), כאמור, קובע החוזר, כי תאגיד זר המקיים פעילות עסקית מהותית בישראל באמצעות האינטרנט, חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה, ועסקאותיו חייבות במע"מ. כך, לדוגמא, תאגיד זר המפעיל אתר אינטרנט המעניק שירותי פרסום/תיווך ללקוחות ישראלים המופנים לצרכנים ישראלים, חייב ברישום במע"מ והכנסותיו יחויבו במע"מ.

שאלת מיסוי חברות האינטרנט הזרות נדונה ברשות המסים מזה זמן והיא גם עמדה בבסיסה של עתירה לבג"ץ נגד שר האוצר ומנהל רשות המסים, משה אשר, גוגל ופייסבוק – בטענה כי יש לבטל "הפטור" ממע"מ לחברות ענק אלה.

במארס 2014 דחה בג"ץ את העתירה, עקב העובדה ששר האוצר ורשות המסים הצהירו כי הם מגבשים את כללי המיסוי החדשים שיחולו על החברות הללו. רשות המסים טענה אז, כי ככל שמדובר בפעילות של תאגידים בינלאומיים כמו גוגל ופייסבוק, החלת הוראות חוק המע"מ היא מורכבת יותר, שכן נשאלת השאלה מהו "מקומה" של פעילות המתבצעת באינטרנט וכיצד משליך הדבר על רישום תאגידים אלו בישראל.

לשיטת רשות המסים, מהפכת הסייבר יצרה מציאות חדשה ומתפתחת באופן תדיר המעוררת שאלות סבוכות של מיסוי בינלאומי, ולכן יש להביא בחשבון לא רק את דיני המס הישראלים, אלא גם את אלו של מדינות אחרות ופרשנות של ארגון ה-oecd, לאמנות המס. השופט עוזי פוגלמן, בהסכמת השופטים יורם דנציגר ויצחק עמית, קבעו כי דינה של העתירה להידחות על הסף, "בהיותה מוקדמת". בהחלטה צוין כי "אכן, אופן יישומו של חוק מע"מ על תאגידים רב-לאומיים – ככל שמדובר בעסקאות או בפעילות המבוצעות דרך האינטרנט – עלול לעורר שאלות מורכבות, שעשויה להיות להן השלכה רחבה".

ואולם, הוסיפו השופטים, "מתשובת המדינה למדנו כי הגורמים האמונים על אכיפת החוק עמלים על גיבוש חוזר מקצועי בנושא זה, שיפורסם בתקופה הקרובה. חוזר זה נועד להסדיר את העניין ועשוי ליתן מענה לטענות המועלות בעתירה (כולן או חלקן). במצב דברים זה יש להותיר לשר האוצר ולמנהל רשות המסים פרק זמן סביר לגיבוש עמדתם בסוגיה, ועל כן אין מקום להידרש לטענות המועלות בעתירה בעת הזו".

העתירה הוגשה על-ידי עו"ד גיא אופיר באוקטובר אשתקד, בטענה כי "עבור רשות המסים, כל הנישומים שווים בפני נטל המס הכבד, אבל מקצת הנישומים שווים יותר, ולכן הם אינם נדרשים לשלם מע"מ, ואף לא עומדים לדין פלילי בגין תכנון מס אגרסיבי, אי-דיווח והטעיית הצרכן הישראלי לסבור כאילו המע"מ שנגבה ממנו משולם חזרה לקופה הציבורית". בקבוצת 'אתם שווים יותר', טען אופיר, מצויים תאגידים רב-לאומיים. לטענתו, אותם "שווים יותר, הפטורים מהעברת תשלומי המע"מ, מקיימים מסחר בישראל, בעברית, תוך סליקת כרטיסי אשראי מקומיים, עריכת קידום מכירות ושיווק בעברית בישראל, חיוב לקוחותיהם בשקלים, רישום עשרות סימני מסחר בישראל, אחזקת לוגיסטיקה, רואי חשבון ועורכי דין בישראל".

על פי הקריטריונים החדשים המגובשים בימים אלו ברשות המסים, תשתנה הפרשנות של מושג "מוסד קבע", שמיקומו קובע את המדינה בה תשלם החברה מס. כיום נגבה המס מחברות אינטרנט בעיקר על פי מיקום השרת של אותן חברות, ללא קשר להיקף פעילותן במדינות השונות. השיטה נקבעה בתקופה בה השרת היה קרוב למרכזי הפעילות של החברות. הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת לחברות למקם שרתים במדינות שנחשבות מקלט מס, וכך לחמוק מתשלום מס ברחבי העולם בסכומים הנאמדים בעשרות מיליארדי שקלים.

ח"כ אראל מרגלית אמר בתגובה להודעת רשות המסים כי יגיש שוב את "חוק גוגל" לחיוב מפעילי מנועי חיפוש לשלם לספקי תוכן מקומיים. ״גוגל ופייסבוק הן חברות פנטסטיות שמשנות את העולם בעזרת כישרון וחדשנות, אבל עלינו כמחוקקים לוודא שהחדשנות הזו לא מנותבת ליצירת מונופול עם יכולות הרסניות. במדינות המערב כבר החלו לחוקק חוקים על מנת למתן את השתלטות הענקיות האלה על חיינו וגם לנו כמחוקקים יש חובה להתייחס להשלכות השליליות של צבירת עוצמה כזו בידי תאגידי הענק".